אני מתחיל לכתוב כאן על הטיול ואשתדל לכתוב איזה פוסט על כל יום. ברור שלא אעמוד בזה אבל אשתדל.
כותב באיחור של יום, אתמול (29.9) הייתי אמור להמריא לפנות בוקר ולטוס לקופנהגן עם קונקשן בסופיה. רק מה, אחר הצהריים של שבת הסתכלתי לוודא את כל הפרטים וגיליתי שהטיסה אוחרה או בוטלה או לא יודע מה ואני לא יכול לעשות את הקונקשן הזה. לא בטוח מתי זה קרה ואם הייתי יכול לטפל בזה יותר מוקדם ואז היה יותר קל אבל לא חשוב.
אחרי כדור הרגעה וקצת תרגילי נשימה בדקתי את האפשרויות ומצאתי אפשרות לטוס דרך אתונה. רק שהטיסות היחידות שהיה בהן מקום השאירו אותי עם 12 שעות להעביר באתונה. ננכה מזה בנדיבות שעה לצאת מהשדה ושלוש שעות של מחמירים להגיע לשדה ונשארתי עם 8 שעות פנויות.
אז היה יום באתונה. להגיע לעיר שאני לא מכיר אפילו על המפה ולא התכוננתי אליה היה קצת מלחיץ אבל בסופו של דבר בעזרה רבה של דגי יצא מזה יום מעולה ואחר הצהריים לקראת ערב חזרתי לשדה תעופה. טיסה לקופנהגן ושם פגשתי את יונתי שנחת חצי שעה לפני.
אז תמונות:
התחלתי בלרדת בתחנת מטרו שנראתה לי כמו מרכז העיר. מתברר שהיה באותו יום איזה מירוץ אז הרבה רחובות היו סגורים וכל העיר היו לבושים חולצות והפנינג גדול. מחוץ לתחנת מטרו היתה איזו התרחשות שלא הבנתי מחוץ למה שנראה כמו תחנת משטרה. הלכתי לראות את מקדש זאוס שהיה עטוף פיגומים ועליתי לאקרופוליס בלי להיכנס כי לא היה לי כוח.
חשבתי שזה מספיק לי אבל דגי ממש הפציר בי ללכת למוזיאון בנקי לתרבות יוון והאמת שזה מוזיאון אדיר והיה שווה את זה. זה מוזיאון לא גדול אבל מאוד דחוס ואינטנסיבי עם מוצגים ממש מגניבים. מלא צלמיות ומלא רקמה ובלק ג׳יזס ואפילו ביקשתי ממישהו שיצלם אותי ליד מזקקה. את ההליכה לשם החלטתי ללכת דרך פארק שהיה ממש יפה והיו בו דגי זהב ענקיים וראיתי צב ממש ממש גדול. התחלתי לצלם את הצב אז שתי יווניות שישבו בספסל ליד עם חולצות של המירוץ אמרו אחת לשניה משהו כמו מה זה מה הוא מצלם תראי אותו מצלם את הצב כאילו בחיים לא ראה צב. אז שאלתי אותן אם זה גודל רגיל של צב והן הודו שהוא גדול ושזה באמת לא צב שרואים כל יום.
אחרי ההמלצה המאוד מוצלחת זרמתי גם עם ההמלצה הבאה של דגי.
זאקסרכיה – בערך פלורנטין של אתונה:
בגדול זהו לאתונה. חזרתי למטרו, בדרך שתיתי כוס בירה ונסעתי לשדה.